שי חינם מ-Elixir
מעניין אתכם לדעת איך לתכנן מחקר שוק ולהצליח?
עם 13 הטיפים שלנו תוכלו לתכנן מחקר שוק בלי לפספס
 לקריאה הקש כאן


Elixir- מחקר יעוץ והדרכה
בהנהלת ד"ר דורית בן-ברוך
פרנסיסקו דה גויה 7, ק. אתא
ת.ד. 470, קרית חיים, 26101
טל: 04-8706328
פקס: 04-8706327
  dorit@elixir.co.il               
 
 עקבו אחרינו
                                 
 
 
Bookmark and Share
»סקרים פוליטיים- האמת שמאחורי הסקר  
 
סקרי עמדות ודעת קהל נועדו לשם ניבוי או חיזוי התנהגות חברתית בכלל בעוד שסקרים פוליטיים מיועדים לחזות את תוצאותיהן של בחירות פוליטיות בפרט. בהסתמך על תוצאות הסקרים, המועמדים הפוליטיים נוטים להתייחס לתוצאות כמשקפות את המציאות ובהמשך מעצבים ומתכננים את צעדיהם הבאים במסע הבחירות. במאמר זה נבחן את ההיבטים המרכזיים העוסקים בביצוע סקרי דעת קהל אשר להם חשיבות מכרעת בעת קבלת החלטות גורליות.
 
דעת קהל אינה מצויה במצב סטאטי תמידי. תפיסות ועמדות הציבור כלפי נושא מסוים עשויות להתפתח ולהשתנות במרוצת הזמן, החל מתגובות המנותקות ממידע חיוני וכלה במסקנות מחושבות יותר. כלומר, מדעת קהל משתנה ועד לשיפוט יציב ומגובש (Yankelovich, 1992).
 
השאיפה היא לבצע מדגם גדול ככל האפשר, בכדי להביא לרמת הדיוק הגבוהה יותר. הבעיה המרכזית בחיזוי הצבעות פוליטיות היא כי אחוז גדול מהמשיבים בסקר שמבוצע ע"י מכון המחקר למעשה אינם מצביעים ברגע האמת. לכן, חשוב להעריך מי מאלו שהשתתפו בסקר בערב הבחירות עתיד להצביע (Erikson, Panagopoulos and Wlezien, 2004). 
 
הצגת שאלות באמצעות שאלונים היא הכלי השכיח ביותר לאיסוף מידע. קיימים סקרים מדעיים וכאלה שאינם מוגדרים כמדעיים, ועל כן, יש לבצע אבחנה זו על מנת לדעת האם ניתן להסיק מסקנות מתוצאות הסקר ומה משמעויותיהן. האבחנה העיקרית שיש לבצע, היא אופן בחירת המשיבים לסקר. כך, בסקר מדעי, הסוקרים מחפשים ומאתרים את המשיבים. בסקר לא מדעי, המשיבים בד"כ "מנדבים" את דעותיהם, בוחרים בעצמם להשתתף בסקר על בסיס וולנטארי. תוצאות הסקר המדעי נתפסות כמייצגות את הדעות והעמדות של כלל האוכלוסייה וניתן באמצעותן להקיש על התנהגות האוכלוסייה כולה. מנגד, בסקר שאינו מדעי המשובים מייצגים את המשתתפים בו בלבד Gawiser & Witt)).
 
בסקרי עמדות (הנערכים בעיקר כראיונות טלפוניים) יש לשאול את השאלות כך שיהיו מובנות וברורות ככל הניתן וללא כפל משמעות. חשוב לבחור מילים  "נקיות" משליליות כפולה (כך למשל: "בדרך כלל אינני מתעניין בפוליטיקה", כאשר התשובה היא "מסכים"/ "לא מסכים"). כמו כן, יש לשאול על נושא אחד בשאלה ולא על מספר נושאים (כך למשל: "האם הצבעת בבחירות 2004 ו-2006?"). בנוסף, אין להנחות או להוביל את הנשאל לתשובה מסוימת (למשל: "האם אתה תומך במדיניות הביטחונית של שר הביטחון?"). לבסוף, קיימת חשיבות יתרה לסדר בו נשאלות השאלות- על שאלות כלליות לבוא לפני שאלות ספציפיות (www.aapor.org/questionwording).
 
הדרכים השכיחות לביצוע סקרים פוליטיים הן ראיונות טלפוניים, באמצעות דואר האלקטרוני, ואפילו בבית הנחקר במפגש פנים אל פנים. קיימת שיטה נוספת, והיא קבוצות מיקוד. קבוצת מיקוד מכנסת אנשים אחדים, לצורך דיון קבוצתי מונחה. קבוצת המיקוד היא כלי יעיל מכיוון שהוא מסייע למשתתף הבודד לחשוף את דפוסי ההתנהגות שלו עצמו. יתרה מזאת, קבוצת המיקוד יעילה בזיהוי עמדות ותפיסות. לפי Luntz (1994), רוב הסוקרים יודעים מה המצביעים חושבים, אבל אינם יודעים איך הם חושבים. בסקר טלפוני, לרוב נשאל הנחקר מספר שאלות קצרות כשהתשובה עליהן היא ב"כן" ו"לא", ושאלות רב- ברירתיות כאשר עליו לבחור תשובה אחת מבין מספר חלופות. לפיכך, הן מפאת קוצר הזמן והן מפאת סוג השאלון, אין אפשרות לנחקר להרחיב את תשובתו- להסביר, לנמק, לפרט, ואפילו לבחור מספר תשובות הנראות בעיניו. למעשה, זהו מידע חשוב ביותר למזמין הסקר, אשר אינו בא לידי ביטוי ואינו מקבל את תשומת הלב הראויה. בשונה ממחקרים כמותניים מסורתיים, ניתן באמצעות קבוצת המיקוד להבין גישות ועמדות יותר מאשר למדוד ולכמת אותן. ניתן לראות בשיטת קבוצת המיקוד שיטה המשלימה את הסקר הכמותי ומעניקה תמונה רחבה יותר למטרת חיזוי תוצאות.
 
לסיכום הדברים, ראוי להדגיש כי יש לתת את הדעת לגבי מספר סוגיות חשובות כאשר מתבצע סקר דעת קהל הבא ללמד את מקבלי ההחלטות כיצד לפעול בעתיד. חשובה מכל היא האבחנה בין סקר מדעי, המבוצע ע"י גופים מהימנים (מוסדות אקדמיים, מכוני מחקר פרטיים), לבין סקר שאינו מדעי, כגון סקרים באתרי אינטרנט כאשר המשיבים מתנדבים להשתתף בסקר. כמו כן, רצוי לשלב שיטות איכותניות עם אלו הכמותניות על מנת לקבל תמונת מציאות רחבה וכוללת יותר.
 
 
 
 
מקורות
 
Erikson, R.S, Panagopoulos, C. and Wlezien, C. 2004. "Likely (and Unlikely) Voters and the Assessment of Campaign Dynamics". Public Opinion Quarterly,Vol. 68 No. 4, pp. 588-601.
 
Gawiser S.R. and Witt G.E. "20 Questions Journalists Should Ask About PollResults". National   Council on Public Polls.
 
Luntz, F.I. 1994. "Voices of Victory, Part I: Focus Group Research in American Politics". The Polling Report. Vol. 16.
 
Yankelovich, D. 1992. "How Public Opinion Really Works". fortune, Vol. 5.
 
 
 
 

Go Back  Print  Send Page
חזור למעלה                       הוספה למועדפים                       מפת האתר
לייבסיטי - בניית אתרים