דף הבית >> מאמרים ופרסומים >> מאמרים >> 13 טיפים להצלחה בתכנון סקר שוק
 
   
             
את עשרת הטיפים הראשונים מצאנו באתר האינטרנט
http://www.intelligentinsight.co.uk ואת השאר רקחנו במטבח הפרטי שלנו.
ראשית, חשוב לזכור כי מטרתו של מחקר שוק היא להקטין סיכונים עסקיים באמצעות שימוש מושכל במידע.  כמאמר המשפט הידוע "ידע הוא כוח" וכך מחקר שוק (כאשר הוא נעשה בדרך נכונה) נותן את הכוח לזהות הזדמנויות עסקיות חדשות, מבקר פעילות של המתחרים, מסייע לקבל החלטות נכונות בפיתוח מוצרים, שירותים ושווקים חדשים באופן יעיל וכמובן גם מכוון אותנו להחלטות המתבססות על שיקולי עלות-תועלת במטרה להגדיל את רווחיות העסק/ הארגון.
כדי לקבל תוצאות מספקות ואמינות, על החוקר לוודא כי הוא פונה לאנשים הנכונים השאלות הנכונות.
הטיפים הבאים יובילו אתכם להצלחה בתכנון שאלון הסקר שהוא המפתח להצלחת תהליך המחקר כולו
 
1. מה אתה רוצה למצוא באמצעות הסקר?
שאלון טוב מעוצב כך שהממצאים יגלו לך את מה אתה מבקש לדעת. התחל בכתיבת נקודות שחשוב לך לברר במס' משפטים ואז עצב את השאלון שלך בהתאם.
 
2. מה תעשה עם המידע שקיבלת?
אין טעם לבצע מחקר אם אין כוונה להשתמש בממצאיו. וודא כי הינך יודע בדיוק מדוע אתה שואל את השאלות מלכתחילה. וודא כי הינך מכסה את כל המידע הנדרש לצורך ניתוח הממצאים העתידי. למשל: אם תרצה להשוות בין תשובות שהתקבלו מגברים לתשובות שהתקבלו מנשים תוכל לעשות זאת רק זכרת לדווח על מין הנחקר בכל שאלון.
 
3. מה עדיף סקר טלפוני, סקר מדוור, סקר אינטרנטי או שאלון פנים – אל – פנים?
ישנן שיטות רבות ושונות לשאול שאלות לכל אחת יתרונות וחסרונות משלה. למשל: סקר מדוור יכול להיות זול, אך שיעור ההיענות נמוך ויכול להמשך זמן רב עד שנקבל כמות מספקת של משובים בחזרה. שאלון פנים אל פנים יכול להיות יקר, אולם התשובות שיתקבלו יהיו המלאות ביותר. סקר אינטרנטי יכול להיות יעיל במונחי עלות - תועלת, אך יכול להחטיא בשיעורי ההיענות ובמידת הייצוגיות של המדגם. סקר טלפוני יכול להיות יקר, אולם בד"כ בעל שיעור ההיענות גבוה, מאפשר תפניות רבות וביצוע פיילוט.
 
4. איכותני או כמותי?
האם תהיה מעוניין להתרכז במספר? למשל: 87% מהנחקרים חשבו כך. או שאולי  מעניין אותך יותר לפענח את תשובות הנחקרים ולהוציא מהן תימות (רעיונות/ כיוונים) משותפות?
השיטה תקבע באמצעות נושא המחקר ומאפייני המשתתפים.
 
5. קצר! למעשה, לרוב ככל שהסקר קצר יותר – עדיף
כולנו עסוקים, וככלל, אנשים  ייטו פחות לענות על שאלון ארוך לעומת שאלון קצר. אם אתה מתכוון לבקש מלקוחותיך לענות על שאלון עליך לוודא כי הראיון אינו ארוך יותר מ-10 דקות מקסימום (10 – 15 שאלות מקסימום).
אם השאלון ארוך מידי, נסה להוציא ממנו כמה שאלות. קרא כל שאלה ושאל: "כיצד אשתמש במידע הזה?" אם אינך יודע – אל תכניס את השאלה הזו בשאלון.
6. השתמש בשפה פשוטה וישירה
על השאלות להיות ברורות ומובנות לנחקרים. שפת השאלה צריכה להיות פשוטה – ישר ולעניין. אל תשתמש במילים לא מוכרות או משפטים ארוכים וסבוכים.
 
7. התחל בנושא כללי
נחקרים יירתעו או אולי אפילו יסרבו לענות על השאלון אם תשאל שאלות אישיות מידי בהתחלה. כמו למשל: מאפיינים סוציו-דמוגראפיים – שאלות בנושא מצב כלכלי, הכנסה, גיל, מצב משפחתי וכו'.
 
8. מקם את השאלות החשובות ביותר במחצית הראשונה של השאלון
לעיתים, הנחקרים משלימים רק חלק מהשאלון. באמצעות מיקום הפריטים החשובים ביותר בהתחלה, שאלונים חלקיים עדיין יכללו את המידע החשוב ביותר למחקר.
 
9. השאר מספיק מקום לרישום התשובות
אם הינך עומד להכליל שאלות שתשובותיהן עלולות להיות ארוכות, וודא כי הינך משאיר מספיק מקום לרשום את התשובות האפשריות. למשל: אם שואלים מרואיין מדוע הוא מתנהג באופן מסוים זה נראה מובן מאליו, אולם חוקרים מתעלמים מכך לעיתים קרובות.
 
10. בחן את השאלון על חבריך
לא משנה כמה זמן ומאמץ הושקע בעיצוב השאלון, אין תחליף לעריכת פיילוט. השלם מס' ראיונות עם חבריך לפני שתתחיל לשאול את הנחקרים האמיתיים. זה יאפשר לך למדוד את זמן התשאול אמיתי, לעשות שינויים/ עדכונים אחרונים בשאלון ולקבל חוות דעת מחבריך.
  
ועוד מס' טיפים מבית "אליקסיר":
1. שימוש בשאלות סינון/ מאגרים מפולחים
חשוב להשתמש במאגרים מפולחים או בשאלון סינון בהתחלת הסקר ע"מ לאתר אוכלוסיות מיוחדות שאמורות לקחת חלק בסקר, כגון הורים לילדים בגילאים מסוימים. הדבר חוסך זמן עבודה של הסוקרים ואת ומייעל את תהליך העבודה על הסקר.
 
2. אופציות תשובה ממצות ככל האפשר
חשוב לאפשר לנחקר מגוון של אופציות לתשובה. כך, יוכל לענות על השאלה בצורה מדויקת ואמינה. חשוב להכליל בתוך האופציות לתשובה אפשרויות כגון "לא יודע/ לא רלוונטי" או "אחר, פרט" וכך ניתן להגיע למיצוי מקסימאלי של תשובות הנחקרים ולהפיק מהם את מלוא המידע.
 
 
3. שילוב בין שאלות סגורות לשאלות פתוחות
ניתן לשלב בין שאלות סגורות (למשל שאלות דירוג על סקאלה בין 1 ל-5) לבין שאלות פתוחות (נימוקי המשיבים על דירוג מסוים שהעניקו לפרמטר הנשאל בסקר). הדבר מאפשר לקבל הסבר על הדירוגים השונים, בעיקר לדירוגים הנמוכים. ובכך יכול לשמש ככלי לשיפור בידי מקבלי החלטות.


 












 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
+ שלח משוב